בית חפץ נכתב בשנות השלושים של המאה הקודמת ופורסם רק ב1951 ואז פורסם שוב על ידי מנחם פרי. הסיפור סובב סביב שלושה משפחות יהודיות, העיקרית משפחת חפץ, המשנית משפחת בלאט החיות בירושלים ומשפחת חיון החיה בכלכלתה, פריז ולונדון. מדובר במשפחות אמידות מאד, האריסטוקרטיה של הארץ (שווי משפחת חיון נמדד במליונים)
הגיבורות הן בנות המשפחות, הן מניעות את העלילה, הן מניעות את הגברים, הן המוח והכח הן בונות ומתכננות, מתאהבות ומאכזבות הן תמיד מאחורי כל החלטה, הגברים לעומתם מאד שבלוניים, אב משפחת חפץ עוסק במקצוע נשי לכאורה במינאטורות ובובות, ד"ר ספיר הוא בקטריולוג ואחר הוא מעין פרא אציל משורר ומכונה גם כשטן.
זהו ספר מעולה, העברית בו משובחת, העלילה שונה מסיפורי טרום המדינה, לא עוד עולים חדשים האוכלים עגבניות זיתים ולחם העוסקים בהישרדות ובהקמה אלא דמויות העורכות משתה וארוחות חג גדולות.
מדובר במלודרמה סוחפת ומאתגרת, פרשיות אהבה, גירושין וחיזורים ואפילו פרשיית אהבים לסבית קצרה מאד והכל תחת אין ספור רבדים ומשמעויות. כולם רוצים באהבה כאמור אין כאן שאלה של תחייה, תהייה או בנייה מחדש אלא יותר הרס עצמי לצד ביסוס, ייצוב והתחזקות.