סיפור הווה על פני כדור הארץ מאת סמי ברדוגו

ציון:

8.8

הוצאה: הספריה החדשה הקיבוץ המאוחד

שנת הוצאה: 2014

מחשבות שהתלוו לקריאה, בתחילת שנות התשעים התחילו בטלוויזיה לאמץ את המודל האמריקאי (לטובת החסויות כמובן) של הגשת תחזית מזג האוויר בידי מגיש כך נולד בין היתר דני רופ, בסוף מהדורת החדשות. החזאי התורן ציין בקול והצביע על המפה את המעלות הצפויות ברחבי הארץ אבל על באר שבע הוא תמיד דלג, כאילו לא קיימים, זה הכעיס את המשפחה וגם אותי מאד.
באר שבע הייתה מקום שלא יצאתי ממנו כל כך והיא הייתה לי כמרכז העולם, כשהתעלמו ממנה נעלבתי אני. בדיעבד ככל שבאר שבע הייתה מרכז העולם עבורי כך החמצתי את שאר הארץ ולא ידעתי אותה ולא רציתי להכיר אותה. ככל הנראה זה משהו באופי שלי, כיום המרכז עבורי היא תל אביב.

עכשיו לספר, סיפור הווה על פני הארץ, הוא סיפור מסע של מרסל בן חמו, גבר בן 48 היוצא אל המקומות שחווה בחייו ועצבו את אישיותו, מקרית שמונה בצפון ועד צאלים בנגב. לקראת סוף הספר כשמרסל עוד היה רק בראשון לציון חשבתי הנה שוב מדלגים על הדרום על באר שבע, יש כעסים שמעולם לא ייצאו ממני ככל הנראה.

כשמו של הספר, זהו מסע המתרחש בהווה אבל עם חזרות כמעט בלתי נמנעות אל העבר. סמי ברדוגו מתאר התנגשות של זמנים. הוא נוסע ממקום למקום מתאר אותו לפרטים ואז מגיעים הזכרונות. "יותר מהכל אני לא רוצה לכלוא את ההווה בעבר" הוא כותב וברוב המקרים גם מצליח. המבט מצולק אך גם מאד מרוחק ועם זאת כמעט ואין במבט שלו משהו אירוני, משהו שלי אישית בקריאה היה מאד חסר.
סמי ברדוגו, בניגוד לעמוס עוז עם פה ושם בארץ ישראל ודן בן אמוץ עם מה נשמע? המתארים סיפורי מסע אבל יותר תיעודיים, יותר עיתונאיים סמי ברדוגו מצייר לנו את הארץ דרך עינו של הגיבור שלו מרסל בן חמו שעבר כמה דברים בחיים שלו, דרך המאבק בגורל שלו ודרך טראומות אישיות ביותר שהם יותר מדימוי על החברה הישראלית.

הרבה ישראל השניה מתוארת בספר הזה, זו ישראל שלי מן הסתם, שום דבר משם לא היה זר או לא מוכר, אבל כשאני קורא טקסטים על הספר הזה מ2014 שנת יציאת הספר, אין טקסט שלא מתייחס לזה; לשולי החברה, לפריפריה. לדעתי סמי ברדוגו מנסה דווקא להראות שישראל השניה היא לא ישראל בתוך ישראל אלא חלק מתוך ישראל.
חוזר אלי, צבטו אותי שתי עובדות במהלך קריאת הספר, האחד שלא ידעתי בנעוריי מקומות חוץ מבאר שבע והשני זה היכולת לספר אירועים וסיטואציות שכביכול קורים לכולם; המפגש עם הצבא, הערבים, אהבות, הורות בכזו תאוצה במקצב של עליה וירידה מדויקים כל כך. מה כבר אוכל לתאר מבין ארבעת קירות חדרי.

היי, אני אלפרד כהן

משורר, קורא ספרים, מקשיב למוזיקה, בונה אתרים

עוד בקטגוריית ספרים...