לפני 3 שנים עשיתי בינג' בספריה של אורלי קסטל בלום, לא בסדר כרונולוגי ולא קראתי את דולי סיטי המושלם. את טקסטיל קראתי בסוף הבינג' והרגשתי שאני לא מתחבר אליו, סימנתי לקרוא אותו שוב יותר מאוחר, כמה שנים יותר מאוחר.
ובכן, זה כמעט ספר מושלם. הסיפור מגולל את סיפורה של משפחה בורגנית תל אביבית. האם בעלת מפעל טקסטיל, האב חוקר וגאון, הבת הבכורה מחפשת את עצמה והבן צלף מדופלם בצבא. יש בו הומור, שפה עשירה מאד(יחסית לספרים אחרים של א.ק.ב) ושליטה מדהימה בדמויות כך שבכל פעם דמות אחרת יוצאת ממשניותה אל קדמת הבמה.
זהו ספר על הפחד מהחדש אל מול הרצון להתחדש כל הזמן, היופי שבקיים אל מול הכיעור של הדברים החולפים. כמו שפחדתי לסיים אותו כדי שלא יגמר כך רציתי לסיים אותו להתענג עליו ולעבור לחדש.