הפתיחה של הספר זרקה אותי לנחש מסוג אחר הפיתון מ'חיבוק גדול' של אמיל אז'אר. חיפשתי ביני לבין עצמי קשר בין הספרים והמשכתי לקרוא, וקראתי! בהמשך של הספר זיהיתי מעט מאותה נימה של סופר צרפתי אחר פלובר בספרו בובאר ופקושה. עד כאן ספרות צרפתית.
במעולם לא נהנתי כל כך מסיפור המסופר מנקודת מבט של נער בן 15. ילדות נוראית במערב צרפת לצד שלושה אחים, אבא חוקר זבובים ואמא רעה מרשעת, מכשפה כמעט. זה לא ספר דכאוני אלא מצחיק ועוקצני לרוב. התרגום מושלם.