תמיד רציתי שיהיו לי בחיים מנטור או מנטורית ואמןית להעריץ שאף אחד לא מכיר, האחד שינחה אותי, יקח אותי תחת חסותו, שימליץ לי על הספרים הנכונים והשני מישהו שהאמנות שלו התפספסה ואני זה שחוקר וחוקר וחוקר וחושף. לא היה לי מזה והיה לי קצת מזה ואיפשהו קצת אני עדין מקווה שיהיו.
בכל אופן במישור העליליתי של 'סתיו' הגיבורה נמצאת בדיאלוג עם השכן ההומו שלה מילדותה ועד ההווה ועם אמנית פופ ארט בריטית נשכחת, האחד הוא סוג של מנטור והשניה, כאמור אמנית. כמעט בכל שלבי הקריאה חשתי באי נוחות כי הנה עוד ספר עם מערכת יחסים של דמות אב-נערה המחפשת את עצמה עם מלא משפטים יפים איך ומה צריך לעשות ואיפה להיות. אבל ויש אבל כמו שאומרים.
זה סיפור יפהפה, על גיבורה כמעט תלושה המחפשת במה להאחז והכל בסדר לכאורה אבל לא. זה גם ספר מאד פואטי, קטעים קטעים של שירה טובה. התפרצויות של פרוזה שבורה המחבר אותנו לאקטואליה וגם לעבר מפצצות המלחמה ועד הברקזיט.