מתוך הספר: "כל רוצח הוא מן הסתם חבר ותיק של מישהו"
אני תמיד מרשה לעצמי להיות הכי טיפש כשאני צופה בסדרת מתח, ככל הנראה הז'אנר האהוב עלי, לא לדעת הכל, לא לדעת כלום למרות שאני מכיר כמעט את כל השטיקים, לגלות מי הרוצח יחד עם העלילה.
לעומת הטלוויזיה לא יצא לי לחוות עלילת בלשים בפרוזה, לכן רציתי איכשהו לחוות את זה ופניתי לאגתה כריסטי ולבלש המפורסם שלה פוארו.
Eh bien ובכן
לא נהניתי כמו שהייתי נהנה לראות סדרת בלשים או אפילו לראות עיבוד מצולם לאותה אגתה כריסטי אבל זה שעשע אותי והצחיק ובאמת ידעתי מההתחלה מי הרוצח. והבלש פוארו הוא ככל הנראה הבלש הכי טוב, אפילו יותר טוב מפיליפ מרלו.