מתוך הספר: "אלף פעם הראה הניסיון, אפילו אצל אנשים שאינם נוטים במיוחד לחשיבה, שהדרך הטובה ביותר להגיע לרעיון טוב הוא להניח למחשבה להפליא אנה ואנה באקראי וכנטיית לבה, אבל להשגיח עליה בתשומת לב שראוי שתיראה כהיסח הדעת, כאילו חושבים על משהו אחר, ופתאום קופצים כנמר על טרפו על רעיון שאינו עומד על המשמר."

ראשית אציין שהספר הזה אולי הותיק בספרייה שלי, נראה שקניתי אותו עוד בסטימצקי בקניון הנגב בבאר שבע ומעולם לא הגעתי אליו, ובאותה מידה מעולם לא מסרתי אותו. חיכה לו בשקט על דפיו המצהיבים.

שנית, מאד נהניתי לקרוא, בעיקר אהבתי את הדמויות של אלוהים והשטן ואת החלק המספר על אביו של ישו מנצרת. אהבתי גם שאין הפרדה בין דיאלוגים לבין התיאורים כלומר אין ציטוטים הכל ביחד, טריק מגניב אבל כן הרגיש לי כטריק בסך הכל.

סאראמאגו כותב יפה, סיפור שסופר מליון פעם ממילארד נקודות מבט. זה לא ספר אנטי דתי בהכרח, אבל ביקורתי ואירוני מאד.