חמש הערות
א. כבר הרבה זמן אני במשבר קריאה, מתחיל ספרים ולא מסיים אותם, זה הספר הראשון שסיימתי אחרי הרבה זמן. יש תקופות כאלו.
ב. יש לי משחק כזה ביני לבין עצמי לשייך בימאי קולנוע לספר שאני קורא, את הספר הזה של קנז שייכתי לבילי ויילדר וכמה רגעים ממנו להיצ'קוק
ג. לקנז יש את היכולת הזאת לספר את סיפורם של מספר דמויות בבת אחת כאילו כל אחת מהן היא הגיבור הראשי של הסיפור. אשף! אגב אני מחפש לקרוא עוד ספרים כאלו
ד. זה סיפורו הראשון של קנז, והוא מתאר מושבה מלפני הקמת המדינה, ברקע כל הזמן "המאורעות" המתח שבין הציונות המתמסדת לבין הערבים שחושבים שלוקחים מהם הכל.
ה. זה ספר מכושף ואפל, משוגע ופסיכותי. ונע במיומנות ובאיפוק בין הנורמלי אל הטירוף.