אם הספר הקודם שקראתי סיפר את הסיפור מנקודת מבט של גוף, אז הספר הזה מסופר מנקודת מבט של כלב, קוקר ספנייל ושמו פלאש. יש לי קטע קצר עם נקודות מבט.
פלאש הוא כלב עם מעמד, גזעי, דרכו אנחנו מתוודעים לדמויות הראשיות ולמקומות בסיפור, הלא הם בני האדם באנגליה או באיטליה. פלאש הוא מעין ביוגרף של זוג המשוררים אליזבת בארט ורוברט בראונינג ומספר את היכרותם, אהבתם, המעבר שלהם לפירנצה ובחזרה ללונדון וכד' וגם את סיפורו שלו, החטיפות שלו, המפגש עם כלבים איטלקים לא גזעיים ועוד.
מספרים שוירגיניה וולף נהגה לכנות את אנשיה הקרובים בשמות של בעלי חיים, אחותה זכתה להיות דולפין למשל. וכלב זה בטח היא עצמה. עוד מספרים שוירגיניה פחות אהבה את הספר הזה, אם לדייק את הפופולריות שלו וכן זהו יצירת הפופ שלה ואני כחובב פופ מאד מאד אהבתי. כתיבה שנונה מיומנת ולא חפה מביקורת חברתית ולא מעט עקיצות על עולם הספרות.