סיפורו של אדם צרפתי מעמד ביניים פלוס המסופר ליומן בגוף ראשון מנקודת מבט של הגוף שלו, לא נפש, לא פסיכולוגי, לא סוציולוגי. מסקרן. למשל הגיבור שואל את עצמו מה יקרה אילו יופעלו עליו חמשת החושים יחד בזמן שהוא ישן איך הוא יתעורר, שאלות ותהיות כמעט קיומיות אודות חרבון, צחצוח שיניים, השתנה, אוננות, מכות פיזיות, עירויים, ניתוחים ועוד.
מצאתי את עצמי מאוכזב קלות, ציפיתי לסיפור מנקודת מבט של גוף אך ורק גוף ומצאתי אדם המביט לתוך גופו ומספר את סיפורו מהרגע שהוא יודע לכתוב ועד מותו (כן אפשר לגלות שהוא מת) בפילטור של החיים עצמם.
כמעט באמצע הגיבור מגלה שהקו המפריד בין הנפש לגיבור דק מאד, לא לדעתי. יש משהו בגוף שלנו שהוא חסר רגש, חסר ידע לא יודע כך אני מבין את זה לפחות.
יחד עם זאת צחקתי לא מעט, התרגשתי בחלק מסוים בסיפור, כאן כבר לא אספר באיזו נקודה. התרגום מצוין. ספר טוב.